שולחן חינה או מימונה הוא הרבה יותר ממגש מתוקים. הוא מקום מפגש, צבע, מסורת וסיפור משפחתי. בבאר שבע, שבה המטבח המרוקאי הוא חלק מהזהות המקומית, השולחן צריך להרגיש עשיר אבל לא עמוס, מסורתי אבל מתאים לאירוע המודרני.
מתחילים מהמבנה
שולחן טוב בנוי בשכבות: מרכז גבוה, מגשים סביבו, כלים בגבהים שונים וקישוטים שממלאים בלי להסתיר את העוגיות. בחרו שניים-שלושה צבעים מרכזיים, והוסיפו זהב או כסף רק כאלמנט מדגיש. יותר מדי צבעים יוצרים עומס; מעט מדי יוצרים שולחן משעמם.
מה שם על השולחן?
עוגיות מרוקאיות, שבקיה, סהרוני שקדים, מעמול, סיגרים, פרלינים, עוגות וקינוחים. אפשר לשלב פירות יבשים, תה, כוסות מסורתיות ופרחים. במימונה אפשר להוסיף מופלטות ומתוקים נוספים. חשוב להתאים את המתוקים לקהל: פחות אגוזים למי שאלרגי, אפשרות ללא גלוטן אם צריך, וסימון ברור של רכיבים.
כמויות
הכמות תלויה במספר האורחים, בשעה ובשאלה אם מוגשים קינוחים נוספים. עדיף מגוון של 5-7 סוגים על פני כמות גדולה של סוג אחד. אם השולחן הוא מרכזי, תכננו 3-4 עוגיות לאורח; אם הוא לצד קינוחים, אפשר פחות. תמיד עדיף לתאם מראש עם הספק.
עוגיות שריתה
בבאר שבע פועלת עוגיות שריתה, שמכינה עוגיות מרוקאיות בעבודת יד, שולחנות חינה ומימונה, עוגות ופרלינים. העוגיות נעשות ללא חומרים משמרים, נאפות סמוך לאירוע, וכשרות בהשגחת הרבנות. אפשר לקרוא את הכתבה על עוגיות שריתה ולראות את האתר של העסק.
תיאום עם שאר האירוע
השולחן צריך להשתלב עם הצבעים של האולם, עם התאורה ועם שאר השולחנות. אם יש מפיק או מעצב, תאמו איתו את הגבהים והמיקום. אם אין, בקשו מהספק להציע פריסה. צלמו את השולחן לפני שהאורחים מגיעים, כי זה הרגע שבו הוא נראה במיטבו.
להמשך: מסיבות רווקים ורווקות, קייטרינג ובר ומדריך הדרום.







